רש״ש על משנה מקואות ה

בהרע"ב כשר להטביל במים שעל שפת השוקת. צ"ע מ"ש מהא דבמשנה הסמוכה לקמן שלא יטביל ע"ג הספסל. וכן קשה לר' יוסי דשם קאמר ה"ה כמקוה. וכאן משמע דהוה כמעיין ול"פ. ויש לחלק דהתם עכ"פ טובל על עצם הכלי שייך שפיר למיגזר אטו תוך כלי:

בהרע"ב וה"ק מודים ב"ש לב"ה כו' כלים שגדר בהן לא הוטבלו. לכאורה קשה דכיון דלב"ש מטבילין בחרדלית א"כ ס"ל דמטהרי בזוחלין וכמש"כ הר"ש וא"כ מדוע לא תעלה הטבילה לאותן כלים אף דהצד שכלפי חוץ אינו בתוך העומדים. וצ"ל משום דמפסיקין הכלים החבור ובצד החוץ אין בו מ' סאה:

תוי"ט ד"ה שגודר. מ"מ קשיא כו' ופסק נמי להא דגודר כלים כו' ולא חילק כו'. לק"מ שהרי כתב בתחלת הלכה שם. מי גשמים כו' ומה היה לו לבאר יותר: