רש״ש על משנה מדות ב:ו

במשנה ובה שלש מעלות כו'. לעד"נ דפי' בה היינו בעזרת כהנים והוא ענין בפ"ע אבל גם זה הוא מדברי ראב"י כדמוכח ביומא (ט"ז). דלפירוש המפרשים דמוסב על הדוכן (וע"כ גרסי ובו כדאיתא ביומא שם) קשה מאי דסיים נמצא עה"כ גבוה מע"י ב"א ומחצה וכי הדוכן הכיל כל עזרת הכהנים ועי' פירש"י ביומא שם ד"ה ר"א היא. ודברי התוי"ש שם דחוקים. ונ"ל עוד דראב"י פליג על הא דקאמר ת"ק וראשי פספסין מבדילין כו'. ואמר דלא היו צריכין לזה דהיכר גדול היה בל"ז דמעלה היתה שם כו' וגם דוכן נתון עליה. וכ"מ מהר"ש והתוי"ט בפ"א דכלים מ"ח ע"ש. וכן הרמב"ם בחבורו לא הזכיר הפספסין:

שם ולמה נקרא שמו שער המים כו'. י"ל עוד טעם ג' מפני שע"ג היה בית טבילה לכ"ג כדאיתא ביומא (י"ט):

שם תוי"ט ד"ה פספסין. א"כ אין איסור בנטיעת עץ בע"י. אבל מה יענה להפספסין דעלייה לקמן פ"ד מ"ה:

שם ד"ה והדוכן. לברך את העם הרר"ש. תמוה שמלא פי' הרע"ב עם דברי הרר"ש ואינן עולים בקנה אחד. שהרי הרע"ב פי' ודוכן של לוים והוא מפירש"י ביומא ור"ל לשיר. וכ"כ הרמב"ם בחבורו פ"ו מהל' בה"ב ה"ו. וכ"כ התוספות בסוכה (נ"א) ד"ה שעליהן. ועל פי' הרר"ש ק"ל דבפ"ז דתמיד מ"ב איתא דעל מעלות האולם היו הכהנים מברכין. ועמש"כ בפתיחתא דאיכה בפתיחת משא גיא חזיון:

שם ד"ה שער הנשים. ואע"ג דאמרי' אשה בעזרה למה. הוא בקדושין (נ"ב ב') בשינוי לשון קצת ומש"כ לק"מ עי' בתוס' שם: