רש״ש על משנה מכשירין ב:ב

בהרע"ב ד"ה וטהורה. כגון מרחץ של מי מעיין. לכאורה קשה א"כ אמאי בכ"י דהא כ' לעיל במ"א אבל בא במים מחוברין דל"מ לא. וצ"ל דמיירי שמשך מי המעיין למרחץ ומחובר למעיין וכמש"כ בס"ד לעיל פ"א מ"ג דבדעביד מעשה אפי' במחובר מהני לכשיתלשו. אבל שם כתבתי שאין דעת הרע"ב כן. ואילו כאן הכוונה אם אח"כ חשב עליהן בתלוש ולא אשמעינן אלא שהזיעה חשובה כמים: