רש״ש על משנה מעשרות א:ה

במשנה ירק כו'. הנאגד עמש"כ בס"ד בק"א להט"א בר"ה (י"ב) ועוד נל"פ דהנאגד ר"ל דדרכו ליגדל באגודה כמו כרוב (בל"א קרויט) שדרכו להכרך עלה על עלה וכדומה דומיא דמשיפקסו דמשמע מפירש"י בביצה וב"מ דר"ל מאליהם. והשתא הוויין שפיר תרי גווני ירק:

שם ואם אינו ממלא אה"כ עד שילקט כ"צ. פשוט דר"ל דאם אינו נצרך לו מלא הכלי והרע"ב שפי' כגון כו' ל"ד במחכ"ת בלשון הרא"ש שלקח זה ממנו ע"ש דאין כוונתו לפירוש רק לדין מחודש וז"ל הירושל' היתה כלכלה א' ובדעתו למלאות חציה כיון שמלא חציה נטבלה וכו' היו שתים ובדעתו למלאות שתיהן לא נטבלו עד שימלא שתיהן ואולי לישנא דעד היה ק"ל להרע"ב דמשמע דהוא שיעור מאוחר למילוי אבל אין זה דקדוק דלשון עד שב ארישא אאם אינו אוגד ודו"ק ועמש"כ בחולין (ל"ח) ושם הרביתי להביא דוגמאות כיוצא בזה בס"ד וכה"ג ע"כ צריך לפרש לישנא דעד שיעמיד ערימה דבמשנה הסמוכה לקמן:

שם במד"א במוליך לשוק כו'. בעיני יפלא מדוע הפסיק בין הדבקים זה ה"ל לשנות בסוה"פ ועי' בסוגיא דב"מ (פ"ח):