רש״ש על משנה מעשר שני ב:ג

ושל תרומה כו' ובה"א כו'. נ"ל דכמו בבבא דרישא לא תני דין דתרומה מפני שמובן מדיוקא דדוקא של מע"ש תאכל צמחונים. ממילא מובן דש"ת אפילו יבשים. כן בבבא זו סמיך דנידוק דאבל מע"ש א"נ אלא בטהרה. ומה שלא כלל תרווייהו בחד בבא וליתני תלתן של מע"ש תאכל צמחונים ובטהרה משום דע"כ היה צריך למיתני דין התרומה משום פלוגתת ב"ש וב"ה. או מפני דאף לב"ה שרייתה בטהרה. ודוגמת משנה זו נמצא בפסחים (צ"ו) עמש"כ שם בס"ד [וכן בכריתות ספ"ב לא תני ג"כ הצד שכנגדו דהיינו שפחה חרופה ע"ש]:

ומה שהקשה התו"ח איך שייך מע"ש במחובר. נעלם ממנו פי' הר"ש דמיירי שזרע מע"ש ואינו רוצה לפדותו בזמן זרעו. גם לפי' הרע"ב בפ"ב דבכורים מ"ב משמע דכשזורעין בירושלים נאסר הגדולים וכ"פ הרמב"ם בפ"ו מהל' מע"ש הט"ו: