רש״ש על משנה קינים ג

בהרע"ב ד"ה כיון שכל קן וקן היה בפ"ע. עמש"כ בזבחים (ס"ז ב' בס"ד):

ברע"ב ד"ה חטאת שנים כו'. הרי עולה אותו מנין חטאת שבחובה כו'. כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל]:

במשנה משני מינין תביא שתים. עי' פרש"י בזה (זבחים שם) (וכ"כ המפרש אחריו) ולדבריו הנודר קן לא יוכל להביא תור וב"י אלא ב' תורים או בנ"י וזהו מה שאמרו א"מ תורין כנגד בנ"י כו'. ואנכי תמה דזה לא שמענו אלא בחובה וכדמפרש כיצד האשה שהביאה חטאתה תור כו' אבל בנדר או בנדבה לא שמענו. וכ"נ להדיא מדברי הרמב"ם רפ"י מהל' פהמ"ק. וע"כ ל"פ ר"י ור"ש בספ"ה דמנחות אלא במחצה חלות ומחצה רקיקין דב' קרבנות חלוקין הן במעשיהן. דאלו בלולות ואלו משוחות ומקראי ע"ש. אבל תורין וב"י דמעשיהן שוין וליכא קראי כ"ע מודו דיביא. ולענין משנתינו יל"פ דהכהן א"י איזו שתים עשה למעלה ואיזו למטה ושמא עשה הב' תורים למטה וצריכה להשלים כנגד התור של חטאת עולת תור. או שמא הבנ"י למטה וצריכה להשלים עולת ב"י וכן פי' הרמב"ם:

שם בתוי"ט ד"ה פרשה. בהעתקת פרש"י. ואם שני מינין היו כו' דאין מביאין תור כנגד בנ"י. תמוה דתיפוק ליה דפרשה נדרה. ובפרש"י שלפנינו ליתא לכ"ז:

[שם ד"ה וחטאת אחת (הב') כו' והרי לו זוג ממינו לעולה כו'. כצ"ל:

שם בד"ה וי"א אף צמרו כו' דס"ל שתביא שמונה וא"נ לא אכפת כו' כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל]:

סליק סדר קדשים.