רש״ש על משנה כלאים ח

ברע"ב ד"ה כלאי בהמה כו' ובירושלמי רצו להוכיח שאסור לרכוב ע"ג פרדה מק"ו כו' [כ"ה בר"ש]. וע' ברא"ש הן לשיטת הרמב"ם דטמאה בטמאה אינו אסור אלא מדרבנן ולפי מאי דקי"ל כר"א בנדה (ז' ב') דרבנן מדאורייתא ל"ע ק"ו וכן דרבנן מדרבנן בפ"ג דידים מ"ב אין כאן ק"ו. וגם נ"פ דהק"ו אינו רק אליבא למ"ד חוששין לזרע האב:

בתוי"ט ד"ה כלב. כתב הר"ב נ"מ שכותב כל חיה כו'. בתוספתא פ' בתרא והביאה הר"ש כו' ולמאי דמתניתין שנאה לעיל ואדני השדה חיה ה"ל לפרש לעיל כו'. ול"ד במחכ"ת דשם פשוט דאתי לאפוקי מדר"י שאחריו דאמר דמטמאות באהל כאדם: