רש״ש על משנה כלאים ד:ד

עד עשרה אמות ה"ה כפתח. הן בכאן הוי עשרה כלמטה ועד בכלל לקולא. כמבואר בעירובין בכ"מ דעשר הוה כפתח. והר"ש ל"ד במש"כ בד"ה נפרצו. פחותות מעשרה. וצ"ע בחולין (נ"ה):

שם בתורע"א אות ט"ו כדמוכח בשלהי פ"ק דערובין כו' הר"ש. ותמיהני מאד כו' וצלע"ג. ול"נ דהר"ש מפ' דרבא לא בא לומר רק דאתיא נמי כרשב"ג אבל כרבנן ודאי אתיא וכסברת אביי דבכ"ד אמרי' דא"מ חשוב בפחות מד'. סוכה (יו"ד) ושם (י"ד) מ"ס כיון דליתנהו שיעור מקום ל"ג. וכן רבא גופיה אמר ללישנא דסתמא דגמרא בעירובין (כ"ה) בתרי דיני כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב. וכן בר"פ חלון וכן סתמא דמתניתין לעיל פ"ב מ"ח. וכן בתוספתא רפ"ג. ועיין בר"ן סוכה פ"א על הא דאמרי' עושה טפח שוחק. וברש"י סוטה (מ"ד) ד"ה ובה"א. ונכון בס"ד: