רש״ש על משנה כריתות ו:א

ברע"ב ד"ה לבית השריפה. ואע"ג דחשנ"ב טעונין קבורה האי הוי כזבח פסול שטעון שרפה. עי' רש"י שגירסא אחרת היתה לו בגמרא בדברי רב אשי. אבל הרע"ב נראה דגרס כגירסא שלפנינו. וע"כ הכי פירושו דרבה דאמר א"ת מתוך שלבו נוקפו כו' ר"ל דאתי כרבנן דאית להו הך סברא. ור"א משני דאתי אפי' כר"מ ומשום דמתחזי כז"פ. אבל קושיא דאשם ודאי נשאר תירוץ דתברא. ובזה נחלץ הרע"ב ממה שתמה עליו התוי"ט במ"ב וממה שגמגם עליו במ"א: