רש״ש על משנה כלים כב

בתוי"ט ד"ה כסא של כלה. דהא לדידיה כל חפוי מטהר. י"ל דע"כ לא מטהר אלא משאר טומאות אבל לא מטומאת מדרס. עי' לקמן פכ"ד מ"ד בתוי"ט שהאריך בכיוצא בזה:

ברע"ב ד"ה כסא כו' שאין הנסרים בולטין כו'. ולדעתי כונת הרע"ב במש"כ שאין הנסרים בולטין היינו הלוחות העשויות לשבת עליהן וכ"נ להדיא מפי' הרא"ש. ולכן דקדק לפרש נטלו דמתני' נשברו ור"ל שהקצוות נשארו:

במשנה וכרכמו ומשאו פנים נ"ל דהווי"ן המה בכאן לשמושי או ודלא כנראה מהתוי"ט:

ברע"ב ד"ה ששתי רגליו כו' אבל הספסל עצמו טהור כו'. והוא מהרמב"ם. ונראה דבחבורן הכל טמא: