רש״ש על משנה כלים יג

תוי"ט ד"ה הסמוך. ואין תמונת כו' ידוע ומובן אצלי. ול"נ דר"י לא קאי אזוג של ספרים רק על הקודמים לו אשר שם מיירי שנשברו באמצען לחצאין ועי' בא"ר:

קולגריפון כו' עי' פי' הרע"ב. ולכאורה מדנקט שינה ולא שיניה וכן ניטלה שינה ל"י. משמע דאין לה רק כמו שן אחד חד בראשה האחד. וגי' הרע"ב והרמב"ם אשר ממנו לקח הרע"ב פירושו. אולי היה שיניה. ניטלו שיניה בל"ר:

מגירה שניטלו שיניה אחת מבינתיים טהורה. פי' שאין מצטרפין למלא הסיט. ובזה שוב לא תסתור רישא לסיפא. עי' בס"פ בתוי"ט ד"ה ושל צמר:

של מיתון כו'. פשטיה משמע שהיתה מיוחדת מעיקרא למיתון ודלא כהרע"ב שפי' אם התקינה דמשמע עתה לאחר שניטל אחד מקצוותיה: