רש״ש על משנה כלים י

בתוי"ט ד"ה כלי גללים. וראיה יותר כו'. ועוד ראיה מכרעת ממנחות (סט) וכדאיתא שם (ע"ב) בתד"ה כ"ג:

ד"ה עצמות הדג בסופו. ויל"ד דאמאי שייריה. עי' מש"כ לקמן פכ"ד מי"א בס"ד:

שלא יביאנו לידי פסול. עי' תו"ח בשם הרא"ש דמשום כלי קדש או תרומה קאמר דאסור להם לגרום טומאה. וק"ל דהא אמרי' בחגיגה (כה) דקדש אינו ניצול כלל בצמיד פתיל. ואולי דוקא בקדושת כלי עבוד רבנן מעלה דאינו ניצול. והרא"ש מיירי בקדושת פה עי' פסחים (לד ב):

מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת. נל"פ דר"ל שעשויה חריצין מלמעלה למטה בעוקם. וכן פי החבית (עשו) [עשוי] כמו כן. ומגלגלין אותה בתוך פי החביות ונכנסין הבליטות לתוך החריצין וע"י כן אינה נשמטת אף שהיא רפויה וכן יש בזמננו הרבה: