רש״ש על משנה עירובין ח:י

במשנה וחכ"א כו' לא ישפוך. עי' תוי"ט שהאריך לחלק מה בין זה לחצר ד' על ד'. ולבסוף העלה כי דייקינן כו' עם כל הד"א בשיפוע. דבריו אינם מבוררים דלכאורה בזה שפיר יש לחלק בין בים לחצר דחצר הקרקע שוה ומתפשטים המים על כל שטחה. אבל בים שהוא משופע בצדדים ובאמצעו הוא החריץ נקוים המים להחריץ ובו לבדו אין דע"ד רק בהצטרפות צדדי השפוע. זולת דהגמ' אינה מחלקת בינם ומוקי לרישא כראב"י וכדמסיק:

שם אבל שופך מגג לגג. [במשב"ב בד' האחרונים. אבל שופך הוא לגג] ותימה על התוי"ט שהעלים עין מגי' זו [שבמשב"ב] ושכ"ה ברי"ף וברא"ש ובהעתקת הב"י [עי' ש"נ וראיתי כי ברוב הדפוסים הראשונים היתה הנוסחא מגג אל גג וכן היתה בגמרת התוי"ט]: