רש״ש על משנה עירובין ד:ח

ברע"ב עגולות כו' דמינייהו ילפינן אלפים של ת"ש עי' בגמ' (נ"א א) הדרשה ודרשה זו אינה אלא אסמכתא בעלמא כמ"ש רש"י (שבת ל"ד) ע"ש ולהך למוד כוון הרע"ב וכן הטור ריש סי' שצ"ז ע"ש אבל דרשת ר"ע בפ' כשם דרשה גמורה והוה דאורייתא לדידיה התוי"ט כאן. ובפ' כשם עירב את הדרשות והעלה בצ"ע ול"ד במחכ"ת שוב ראיתי להתוס' (בסוטה ל' ר' ע"ב) שהשוו ג"כ הדרשות כהדדי ונשארו בתימא ולעד"נ כמ"ש:

שם בא"ד ורבנן כו' דרשי זה לרבויי כו'. ותימא דבכ"ד דרשינן זה למיעוט ומהן (בב"ב קכ"א) ע"ש. אולם אשכחנא כ"כ (מנחות צ"ז ב) ורי"ס כזה יהו כל אמות כלים: