רש״ש על משנה עירובין ג:ב

בתורע"א אות כ"ב כו' ויעוין ברשב"א בחידושי יבמות שהק' לשיטתיה כו' דאמאי א"מ בטבל כו' הא חזי לקטנים כו'. ושמעתי לתרץ דטבל אינן רשאין להאכילו לקטנים מטעם אחר משום דאסור בהנאה של כלוי עי' שבת (כ"ו) תוד"ה א"מ בטבל טמא:

שם אות כ"ה כו' אבל מתניתין כו' ולא באו לחזרה כו' דגם בשולח ע"י גדול כו'. ול"נ ליישב ע"פ דבריהם בדבור הסמוך דהיכא דסומך עליו לגמרי ול"צ לטעם חזקה כו' וא"כ הוה כאלו אמרו בפירוש שהנחנו [וצ"ע]: