רש״ש על משנה דמאי ז:ד

ברע"ב ד"ה ומיחל ושותה. וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאלו הופרש מתחלה (ובפירוש הרמב"ם. והדבר הנשאר כאלו הופרש מתחלה) ול"ד דהכא מתקן כל הנוד כדפי' בעצמו לעיל:

בתו"ח בד"ה הר"ב הלוקח יין כו' וכ"כ הר"ש וקשה במשנה ה' דאיירי מבעוד יום. ולענ"ד ה"נ דלא תני כן רק בדמאי משום דאין בו חומש לכן היה דרך לפדותו מפני משוי הדרך. אבל בודאי דצריך להוסיף חומש לא פסיקא ליה דשמא לא ירצה לפדותו אלא יעלהו לירושלים: