רש״ש על משנה דמאי ה:א

ברע"ב ד"ה והשאר חלה א' ממ"ח. כן פי' הר"ש ועי' בתו"ח. והגרע"א תירץ כיון דהנחתום לקח מע"ה דהכל בחזקת טומאה כו'. ולא מחוור דמשכחת לה שאמר שעדיין לא הוכשרו דנאמן. ול"נ כיון דחיוב חלה חל בגלגול העסה ואז היתה ברשות הנחתום. א"כ לא נתחייבה רק א' ממ"ח. וכ"ש אם נאמר דמתנות של"ה כמו שהורמו דמו. עי' ספ"ב דקדושין:

שם בתוי"ט ד"ה בצפונו או בדרומו נדחק בהא דמקדים צפון לדרום. והוא לל"צ כי גם במקרא מצינו צפונה ונגבה (בראשית י"ג) צפון וימין (תהלים פ"ט):