רש״ש על משנה דמאי ג

וראה טוען אחר יפה ממנו כו'. נראה דאשמעינן רבותא דאע"ג דלא נמלך לגמרי שלא לקנות ואילולי שראה טוען יפה ממנו היה קונה את הראשון אפ"ה כיון שלא זכה בו עדיין מותר להחזיר. ורישא רבותא קמ"ל דאע"פ דנמלך לגמרי שלא לקנות והוה כמו מקח טעות אפ"ה אסור להחזיר עד שיעשר:

[בתוי"ט בד"ה שאינו מחוסר. כי העי"ן והחי"ת ממוצא הגרון כו' נ"ב ועי' ביצה ל"ב א'. מאי חרניות אר"י ערניות. - מהגרמ"ש]:

בתוי"ט ד"ה אר"י כו' וכוותייהו סתם לנו התנא בספ"ד דבכורות. ובתור"ע כ"ע שאינו מובן. ובעיני פשוט דר"ל דלא מחלק שם בין מעשר לשביעית. ודלא כר"י דס"ל שם וכאן דשביעית חמורה ממעשר: