רש״ש על משנה חלה ג:ו

בתור"ע אות י"ב בהרע"ב ד"ה וא"ח כו' וכ"כ ג"כ הרא"ש כו' ע"ש. ול"נ דלהכי נקיט חומש משום דהקרן חייב לשלם כדין גוזל א"ח בין שאכלה מיד הגר (בזה יש לדון להפוסקים דתפס לא מפקינן מיניה. די"ל דה"ה אחר. והרשאה לא מהני כיון שלא באה עדיין לידי כהן. וה"ל כמזיק מת"כ או שאכלן דפטור) או מיד כהן שמכרה לו. כדמשמע לישנא דחייבין ל"ר דלא קאי על הגר הנזכר בל"י: