רש״ש על משנה בבא בתרא ז:ו

במשנה חציה בדרום כו' כצ"ל ועמש"כ בב"ק (נ"ח ב'):

שם והוא מקבל עליו כו' הרשב"ם פי' דקאי אמוכר. אבל הרמב"ם מפרשו אלוקח. (וכן פי' הרע"ב) ופשוט דלפירושו קמ"ל מתניתין לאפוקי מסברת הרשב"ם. וגם נראה דאשמעינן דהמוכר יכול לכופו בכדי שלא תהא חי' נכנסת דרך חלקו לתוך שלו ועי' בהה"מ בפ"ב מהל' שכנים הל' י"ז. ועי' לעיל ד' ב' בסוגיא דהמקיף א"ח מג' רוחותיו ודברי התו"ח בזה מגומגמין ע"ש:

שם חריץ ובן חריץ ובגמ' תאנא חריץ מבחוץ כו' ולפלא על התוי"ט שהביא זה מפי' הרמב"ם ורשב"ם: