רש״ש על משנה בבא בתרא ה:יא

במשנה היה שוקל לו עין בעין. נראה פירושו דהמשקל הוא שוה בלא הכרעה כמו העינים שעומדים בקו שוה. או ירצה שמעיין היטב בהמשקל (וכלישנא דברייתא לקמן אין מעיינין כו') להעמידו במכוון והוא כלשון המקרא (במדבר י"ד):

שם למחוק לא יגדוש. ומשמע שאין נותנין ויתור כלל. וקשה מ"ש ממשקל דהא גם גבי מדה כתיב וצדק. ועי' ברשב"ם לקמן בגמרא ד"ה וצדק:

[שם בתוי"ט ד"ה אמר רשב"ג כו' והטור כ"כ בשם הרמ"ה כו' וכתב עליו הב"י כו' ומהר"ר פאלק כהן כתב שדבריו במדות כו'. נ"ב הרמ"ה כתב וז"ל מקנח כף המאזנים על כל משקל ומשקל ל"ש בלח ול"ש ביבש כת"ק דגזר לח אטו יבש וליתא לרשב"ג עכ"ל. וראיתי בדרישה שכ' ג"כ מדלא אמר רשב"ג בד"א משמע דלא לפלוגי את"ק אתא אלא לפרשו וכדקי"ל דכל לשון אימתי ובמה כו' ועוד אף את"ל דפליגי הלא הלכה כרשב"ג בכ"מ ששנוי במשנתינו, ונראה דהרמ"ה ס"ל דרשב"ג לא קאי כ"א אמשקלות ומאזנים כו' משא"כ במדה שיש לה תוך עמוק וצר ס"ל להרמ"ה דמודה רשב"ג בזה שצריך לקנחו אף ביבש כו'. מהגרמ"ש]: