רש"ש על מנחות פג:

גמרא כשב לרבות אה"פ לאליה כשה"א אם כשב כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה כשה"א ואם עז. ולא כתיב אם הפסיק כו'. תמוה דאדרבה בכ"ד אמרינן ו' מוסיף על ענין ראשון ומהם בכריתות (כב ב) ע"ש דלרבנן יליף תחתון מעליון. ובפיה"ת פי' דלא נחלקו לשתי פרשיות אלא מפני שחלוקין באליה. ועי' בפירושו בפסחים (צו ב) ובתוס' שם:

במשנה עפריים בבקעה. כצ"ל כמו שציינו התוס'. ובמשניות הגי' חפריים וגם היא נמצאת ביהושע (י"ט יט) ופי' בבקעה נראה דר"ל דדוקא בבקעות שבתוכה לאפוקי הרים ומישור. ודלא כהרע"ב. וכן תפרש לקמן (פו ב) ובית לבן בהר וכפר סיגנה בבקעה:

תד"ה מן החדש. אלא דה"ל למיתני חוץ מבכור ומעשר כדתנן כו'. ולי י"ל משום דלא פסיקא ליה דשם תנא ואם באו תמימים יקרבו והתוספתא שהביאו י"ל דסברא כר"ע שם בגמרא ע"ש:

תד"ה עפריים. וילכוד אביה את עפרין. כצ"ל: