רש"ש על מנחות ו.

במשנה קמץ בשמאל פסול. עי' תוי"ט שהביא משמא דגמרא דילפינן מן וימלא כפו ממנה כו'. אבל לימוד זה נדחה במסקנא לקמן (י) אלא דילפינן יד יד ממצורע. ולרבנן מסיק שם דמכהונה לבד נפקא דכהונה לא בעיא אצבע. וכי איצטריך יד יד לקידוש קומץ. ולר"ש נפקא ליה קמיצה גופא מהקישא דכחטאת בא לעובדה ביד עובדה בימין. וקידוש לא בעי כלל. או דמכשיר בשמאל. ואיצטרך יד יד לקמיצה דמנחת חוטא עי' היטב שם בסוגיא:

תד"ה בן בתירה. יש לתמוה דלא עריב פסול שמאל כו'. לעד"נ ליישב דהתנא סריך בלישנא דרפ"ב דזבחים דהתם פליג ליה מפסולין דלעיל משום דפלוגתת ר"ש שם לא קאי רק על שמאל:

בא"ד כיון דא"ל הכשירא ביוה"כ קבעה עבודה כו'. כ"ה בתוי"ט:

גמרא ל"ל למיתנא אחד מנחת חוטא כו' לר"ש איצטרך כו'. והא דתני תחלה שאינו פשוט. עי' תוס' כתובות (כ ב) ד"ה אחד. ובפשוטו נראה משום דבמשנה הקודמת מחלק בשלא לשמן בין מנחת חוטא לשאר כל המנחות. קאמר הכא דבזה שוין הן ועמש"כ בריש זבחים: