רש"ש על מעילה ב:

רש"י ד"ה ומשני הואיל כו'. דכתיב ביה ירצה לכפר. עמש"כ בזבחים (כט ב) בס"ד:

בא"ד וכיון דהא זריקה חשובה כו'. נראה דצ"ל דהא שחיטה:

רש"י ד"ה אליבא דר"י. פרט כו' ושלנה. ט"ס הוא וצ"ל תחתיה ושנשחטה בלילה:

בסה"ע הנקודות מיותרות כי הד"א:

תד"ה עלו. דלכ"ע לא ירדו. כצ"ל:

תד"ה ורבה. תימה אמאי שבק שנשחטה בלילה ונשפך דמה כו'. כצ"ל:

בא"ד ופי' הר"י דמיירי הכא בעוף כו' והכא לא מודה ר"י כו' דל"ד לניתנין כו' בזבחים ז ב. כצ"ל ודלא כהמציין) דל"פ ר"י כו' אבל כו' פליג ר"י כו' בצפון כלומר כו' מיהו קשה כו' ולפר"י אמאי איתותב כו'. מכ"ז משמע להדיא דרבה ל"פ ארב יוסף בהא דלר"ש אף בעולת העוף שעשאה למטה דלא תרד (וזה שלא כדברי התוס' בזבחים (פד) בד"ה הניתנים ע"ש) ולכן שפיר נמחק בד"ח תיבות גבי זבחים שבדבריהם והצ"ק ל"ד בזה:

תד"ה ומי איכא. וכן גבי אפר חטאת בסוף התכלת. כצ"ל: