רש"ש על מגילה ב.

במשנה חל להיות י"ד בשני. התוי"ט העתיק לשון הר"ן שהוא עיקר כו' ומש"ה קתני לה סתמא הר"ן כתב כן לגי' הרי"ף דל"ג י"ד (וכן ברא"ש ובמשנה שבירושלמי ליתא ובירושלמי מוכח להדיא גל"ג ליה ע"ש) אבל התוי"ט ל"ד בהביאו דבריו על גי' דילן וכמו שהעתיק בעצמו:

שם ח"ל כו' ברביעי כפרים מקדימין ליוהכ"נ. נ"ל דאם רצו לקרות ביום ג' רשאין מטעם הירושלמי לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין וכן אם חל ביום א' רשאין לקרותה ביום ו' מה"ט:

שם ח"ל ע"ש כו' ומוק"ח קורין בו ביום. וכ' הרע"ב ומ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת כו' ומפטירין פקדתי וכ"כ הרמב"ם ס"פ בני העיר ותימה שנשמטו דבריהם מהרב"י ואחרונים בסי' תרפ"ח ס"ו ע"ש:

שם ח"ל בשבת. התוי"ט כ' דלדידן לא מיקלע כן ומדוע לא כ' כן על ח"ל בשני המוקדם ובירושלמי אר"י לית כאן ח"ל בשני ולית כאן ח"ל בשבת כו' ע"ש ולכאורה לית כאן גם או ברביעי דאז יחול הו"ר בשבת ועי' סוכה (מג ב) תד"ה לא. מה שהביאו בשם הירושלמי ובש"ע ר"ס תכ"ח:

שם ח"ל אחר השבת. ור"ל ביום א' לבד ובגיטין ס"פ מי שאחזו מסקינן דעד ג' בכלל מיקרי אחר השבת ואולי דהכא ליכא למיטעי וכן בחגיגה פ"ב מ"ד שלא לקיים דה"א עצרת אחר השבת המכוון ג"כ יום א' ובנגעים פ"א מ"ד לאחר השבת ב"פ ר"ל ג"כ יום א' ועמש"כ ביבמות (מח ב) דפלוגתא דתנאי היא אם אחר סמוך או מופלג וגי' הרי"ף כאן ח"ל בא' בשבת וכ"ה בר"ן (מח ב) וברע"ב

גמרא ואימא זמנים טובא. הט"א נדחק בקושיא זו ולפמש"כ לקמן (ה) ובק"א בד"ה ע"ש זמנם דתקנת הקדמה איננה מפני הכפרים לבד אלא מפני כ"ד שיראה לחכמי הדור שנצרך להקדים וא"כ אין לנו טעם מבואר עדיפות הני ג' יומי מהשאר (וכן הביאו הפוסקים באמת בשם הירושלמי דמפני הדחק יכול לקרות מר"ח) שפיר מקשה אימא זמנים טובא דהיינו מר"ח:

שם ולא יעבור כתיב. וכ"ה לקמן (ה) ועמש"כ לקמן (ז) בתד"ה ור"נ בס"ד וק"ק דילמא הוא לישנא דאקדומי כדלקמן (כא ב) בשלמא לפרש"י וכן לר"ת שהביא הרא"ש בהא די"ג זמן קהילה לכל כו' ניחא דהאיכא י"ג אבל לפר"י שהביא קשיא ואולי דולא יעבור קאי אזמן די"ד וט"ו דלא יעבור בלתי קריאה בהם או לפניהם וכדכתיב וימי הפורים האלה לא יעברו:

גמרא אימתי בזמן שהשנים כתיקנן. נל"פ דהיינו שאינו שעת חירום ובפרש"י נראה דצ"ל שהשנים המתעברות דבימי ר"י עדיין היו ע"פ ב"ד עיבור השנים וקה"ח:

רש"י (במשנה) ד"ה אלא שהכפרים. ופעמים שיוהכ"נ בי"ג ופעמים שהוא בי"א. רבים מתקשים מדוע דלג י"ב ולכאורה י"ל די"ב מ"ל בעיירות בח"ל בשבת אבל נראה דאי לאו הקדמת כפרים ליוהכ"נ היו עיירות נדחין לע"ש עמש"כ לקמן (ד ב):

רש"י ד"ה ח"ל אחר השבת. וטפי כו' דמיוהכ"נ ליוהכ"נ ל"מ. לכאורה בזה ת"ל דטפי לא תקינו רבנן כדלקמן (שם) ואולי דס"ל דהטעם דלא תיקנו י' הוא מפני דמיוהכ"נ ליוהכ"נ ל"מ (ועי' מש"כ לקמן (ה) בשם הר"ן) ובזה א"ש מאי דקדחי הש"ס שם מיוהכ"נ ליוהכ"נ ל"מ דלכאורה קשה מנ"ל הא:

רש"י ד"ה סתימתאה. שמצינו בכ"מ בש"ס. כצ"ל ואשכחנא עוד ר"ש סתימת' מכות (יז) ריב"י סתימת' וא"ל ראב"ש סתימ' בכורות (נא ב):

רש"י ד"ה כששרוין. השלוחין כו' לקצות א"י. כצ"ל: