רש"ש על קידושין מה:

גמרא ודלמא שליח שוי'. נראה דר"ל דהעולם יסברו כן:

רש"י ד"ה ומודה רב. מחזקינן ליה בחזקה שנתרצה כו' דאי נמי לא נתרצה כו'. כצ"ל:

תוס' ד"ה בפירוש. דקאמר לעיל חיישי' שמא נתרצה האב. כצ"ל:

בא"ד ועוד פסק בשאלתות דר"א בקטנה שהלך אביה כו'. ועי' ברא"ש שהביא בשמו להיפך:

תד"ה הוה. ומחו לה אמוחיה ל"ש אלא בציבור מפני כבוד צבור. ה"ט ליתא שם בגי' שלפנינו וע"ש בט"א:

בא"ד אבל לענין ירושה דבעינן שארו כו'. עמש"כ בס"ד בב"מ (יח):