רש"ש על קידושין מב.

תד"ה ודילמא. דהא תנן כו' הרי שא"ל רבו כו' אלמא דמצי לשוי' שליח כו'. לכאורה י"ל שאני עבד דידו כיד רבו כדאמרי' בב"מ (צו סע"א) ואפי' בפועל אמרי' שם (י) דידו כיד בעה"ב ועדיף משליח לענין מציאה:

בא"ד א"כ האי ושחטו כו' ר"ל דאחד שוחט פסחים הרבה כו'. עי' רש"א. ול"נ משום דקרא משמע דכל הקהל שוחטין פסח אחד וזה א"א משום דצריך כזית לכ"א א"כ ע"כ ר"ל דכל החבורות עושין שליח אחד שישחוט פסחיהן. וכיון דיש לו כח ורשות מכל ישראל לכן כל פסח ששוחט הוה כמו ששחטוהו כל קהל ישראל:

תד"ה ובוררין. ושהי' כ"א בורר לעצמו וזוכה כו'. כצ"ל:

בא"ד וכן לענין כו' נמי נראה לר"י כו'. כצ"ל: