רש"י ד"ה פלוג מהשתא. עד שאכנוס או שאחלוץ. כ"נ דצ"ל:
תד"ה ויבמה. ול"ל ואימא ה"נ כו'. עי' יבמות (ריש דף כ) שהיא קושיית הש"ס ומשני לה מקרא דלאשה כדפרש"י כאן. ויבמה דריש לה לענין אשת אחיו שלהב"ע לאסור אפי' ביבם ולבסוף נולד. ונראה דהתוס' לא הוה גרסי לה כלל שם וכ"נ שם מפרש"י דאיכא דל"ג לה ע"ש: