רש"ש על כתובות מ:

רש"י ד"ה דאי בעי מסר לה. לקדשה בביאה. ל"י מה הכריחו לפרש בקדושי ביאה. וגם לישנא דמסירה היינו לנשואין כדלקמן (מח ב):

גמרא אר"ל א"ק נער אפי' קטנה במשמע. כצ"ל:

תד"ה הא לאו הכי. דבפ"ק דסנהדרין כו' משמע דלאו משום כו'. תימה דהלא מפורש כן להדיא בערכין (טו). אח"ז מצאתי להמגיה במל"מ פ"ג מהל' נערה שעמד בזה:

ד"ה הבוגרת. ומצאתי כו' כלומר מלאה שער כו' ושלא בדקדוק כ"כ דהא משהביאה ב"ש סגי. לשון הרע"ב אטעייה במחכ"ת. דבאמת אינה נקראת בוגרת עד ששה חדשים אחר הבאת ב"ש. וא"כ יוכל להיות שאז היא מלאה שער. ואף דאיילונית נקראת גם כן בוגרת לעיל (לו) ובקדושין (ד) והיא אינה בת שער כלל. אצלה הוא שם מושאל: