רש"ש על כתובות כב:

גמרא רב אסי אמר כגון כו'. ברי"ף ורא"ש הגיה רב אשי ועי' מהרש"א לקמן בדף הסמוך ד"ה רב אשי ועמש"כ לעיל (ח):

תד"ה הבא. דחזקה דאשה דייקא כו'. עי' ת"י עה"ג. ול"י מדוע לא קאמרי דהת"ק ס"ל כסברת המקשה לקמן ומי חציפה כולי האי. ול"ל סברא משום עדים דקא מסייעי לה מעיזה. דהא גם לדבריהם צ"ל דפליגי בסברא דשמא יוזמו ודע דגם התוספות לקמן (כו ב) בד"ה אנן כתבו כהת"י:

תד"ה כגון. והא דתנן כו' הרגנוהו לא ישא את אשתו כו'. נראה דאזלי לשיטתייהו שם בסע"ב בד"ה א"ל מתניתין היא דאפילו מ"ד שם כנס אינו מוציא לא קאי אלא על החכם שאסר את האשה בנדר. אבל המביא גט כו' מת כו' לכ"ע כנס מוציא וכמו שהבינום הב"ח והח"מ בא"ע ר"ס י"ב. ולכן הוכרחו לומר לא ששנים כו'. ועי"ל דדקדוקם קאי ארישא דברייתא דהכא דתני הרי זו לא תנשא דטעמא דשנים אומרים לא מת. הא לאו הכי תנשא לכתחלה אפילו לאחד מעדיה: