רש"ש על כריתות כ.

רש"י ד"ה אלא לאו מתעסק א"ב. ואתי איהו למימר אפי' נתכוין ללקט כו' דהוי מתעסק כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ליקדם א"ב. ר"ש ורש"ש סברי אם משם אחד ד"ה חייב כו'. משמע דמוקי דבריהם גופייהו בליקדם. וזה שלא כדברי שמואל עצמו דמוקי להו בשאבד מלקט מלבו:

רש"י ד"ה אם בנשימה א'. ומחמת הנפיחה כבה זה והדליק זה חייב. כצ"ל:

תד"ה היינו. כגון ענבים ותאנים או כו'. כצ"ל: