רש"ש על הוריות ב:

גמרא בפיסקא וידע א' מהן שטעו כו'. כצ"ל:

שם א"ל אביי כה"ג מזיד הוא. לכאורה תקשה ליה על מתניתין על א' מהן דהיינו מסנהדרין וא"ל דבאמת מקשה עלה דא"כ לא א"ש כ"כ הולטעמיך וי"ל:

שם וקטעי במצוה לשמוע ד"ח. לכאורה הא האמת כ"ה ואם אינו שומע הוי זקן ממרא ואמרו בספרי לא תסור כו' ימין ושמאל אפי' מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין וע"ש במזרחי וי"ל דמ"מ מחוייב הוא לישא וליתן עמהם ויברר להם טעותם ואם גם אח"ז יחזיקו בטעותם ולא יחזרו בהם אז מחויב גם הוא לעשות כדבריהם והכא מיירי שלא גלה להם טעותם רק שאמר הואיל והורה כן מצוה עלי לשמוע דבריהם וכן מתבאר מדברי הרמב"ם ברפי"ג מהלכות שגגות ובסה"מ שלו בשרש א' ע"ש:

תד"ה תנא משנה יתירה תימה כו' דהא מרישא ידעינן כו'. וא"ל דהחילוק הוא דברישא לא ידע שטעו דא"ה ל"ל למיתנא כלל בסיפא תלמיד:

תד"ה הרי אלו ג' מיעוטין ורשב"א פי' בנדה דהיכא כו' דבר אחד כו'. כצ"ל בד':