רש"ש על הוריות י:

גמרא שנאמר וידברו כו' אם היום תהיה עבד כו'. ע"כ הראיה הוא דחזינן דפעמים צריך להיות עבד להעם לשמוע בקולם וא"כ יש לפרש ג"כ עבדות אני נותן לכם ע"ד זה:

שם ר"פ ור"ה ברי' דר"י אתו לקמיה דרבא. כ"נ דצ"ל וכ"ה בע"י:

שם אמרו ליה אין דזבנן כו'. כצ"ל:

שם וא' אכלו לשם אכילה גסה. פרש"י אינו מכוון ול"נ לפרש מפני דפסח דינו להאכל על השובע אך הראשון מפני חבת מצוה אכלו לתיאבון והשני היתה עליו אכילתו כמו אכילה גסה כי אכלו בע"כ שלא בטובתו כי אם בהכרח כדי לצאת ידי המצוה ובזה מתורץ קושיית הט"א בר"ה (כט) מדר"ל בפסחים (קיד ב) דדייק התם דמצ"כ ויש לכוון זה בתירוצו שם:

רש"י ד"ה אוי אל פניו. כצ"ל: