רש"ש על עירובין פט.

במשנה קרפיפות. עיין תוי"ט ועמש"כ עליו בשבת קל ב בס"ד:

גמרא ואי קסבר א"ח דכל למעלה מי' רשות אחת היא. הן רש"י במשנה פי' הטעם מפני שאין תשמישן תדיר. וזה מספיק גם לחצירות ולקרפיפות שהן ג"כ רשות אחת לר"מ כדלקמן וכדפרש"י שם. אבל טעם הגמרא דהכא אינו עולה לשם:

תוס' ד"ה רב. א"נ כו' לכלים ששבתו בבית. נראה דכוונתם בכומתא וסודרא כדלקמן (צא סע"א) דבלא דרך מלבוש ודאי אסור לרב להוציא מן הבית לגג. ועי' לקמן (צב) בפרש"י במשנה ותראה שכן הוא. ונ"ל דרב לטעמיה לקמן (צא) דעירבו לא דגזרינן כו' ואם תאמר דאמרי' גוד אסיק בכל גג וגג והותר כ"א להוציא מביתו לגגו א"כ ה"ל לאסור לטלטל מגג לגג אפי' כלים ששבתו בגג. (עי' לקמן צב פלוגתת ר"ה וחב"ר) וכן שמואל דאמר התם בין עירבו כו' דלא גזר. לטעמיה דהכא דלדבריו מותר לכ"א לטלטל מביתו לגגו ואפ"ה מותר מגג לגג ע"כ דל"ג ונכון בעז"ה: