רש"ש על עירובין עד.

תוס' ד"ה עד. כיון שאין פתוחין זל"ז אלא למבוי. בהגהות הב"ח מוחק מלת אלא באין מובן:

בא"ד (בסופו) לשוינהו חדא ע"י עירוב. הלשון תמוה דהא רב אוסר כשיכולין לערב אע"פ שלא עירבו וכמ"ש למעלה: