רש"ש על עירובין ב.

ריש מכילתין. גבוה למעלה מעשרים אמה. יש מגמגמין על מלת למעלה והב"ח בהגהותיו מחקה. ועי' ר"ן ריש סוכה. ול"נ דאי לא תני אלא גבוה מכ' ה"א דהמ' הוא לשמוש מן. ור"ל שהוא גבוה מן כ' ומעלה וכ' ג"כ בכלל וכמו לקמן (יא ב) במשנה רחב מארבע אמות כו' דר"ל וארבע בכלל. ועמש"כ בפ"ד דכלאים מ"ז בס"ד. (ועי' ערכין ספ"ד במשנה וגמרא) אבל השתא דתני שהוא גבוה למעלה מכ' מבואר דר"ל דדוקא שהוא גבוה יותר מכ'. ותיבת למעלה מושכת עצמה ואחר עמה ושבה ג"כ על הרחב מעשר דסיפא ומה שאמר רבא בגמ' חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן נראה דיוקו מדלא תני סכך שהוא גבוה קורה שהיא גבוהה ש"מ דקאי על חלליהם. וזה שלא כדברי הר"ן שם:

שם ואם י"ל צוה"פ אע"פ שהוא רחב כו'. לכאורה לפי מאי דמסקינן לקמן (ר"ד י"א) דגם לגובה מהני צוה"פ תיבות אלו מן אע"פ עד מעשר אמות מיותרות. (ולפמש"כ התוס' שם בד"ה איפכא יל"ק) ויל"פ דה"ק אע"פ שהוא רחב כו' דלא מהני ליה אמלתרא צוה"פ מהני. וכש"כ לגובה דמהני גם אמלתרא: בתו"ח מביא בשם ב"י יו"ד ר"ס ר"א דטפח שוחק יותר מעצב חצי אצבע והוא טעות דאמה שוחקת הוא דיתירה על עוצבת חצי אצבע וכן מתבאר מדברי הבד"ה שם ובשו"ע שם ובש"ך סק"ו וכ"כ הה"מ ספ"ו מהל' שבת:

רש"י ד"ה מבוי כו'. דאי הוי מפולש לא הוה מישתרי כו'. ר"ל אפי' לא הוה רחב ט"ז וכ"מ בכ"ד. ולשון הרע"ב דמשמע מיניה דאפי' מפולש אם אינו רחב ט"ז סגי ליה בתקנתא דלחי או קורה אינו מדויק. ובמ"ב תבריה לגזיזי' וכ' ומבוי דאיירי בי' הכא הוא כו':

[בא"ד ושריוהו בתקנתא דלחי או קורה דליהוי היכרא. עי' גה"ש. וי"ל דליהוי היכרא לא קאי אלא אקורה דסליק מינה אולם לשונו בריש סוכה א"א ליישב כן ע"ש] :

(בגמ') [ברש"י] ד"ה מבוי. לא שייך ביה לשון פסלות. ולהואב"א ליתא לזה אלא דאף בדאורייתא דודאי שייך ביה לשון פסלות ג"כ יותר ניחא לישנא דתקנתא ולכן הוצרך לומר מבוי דל"נ מילי'. ובזה מיושב גם דקדוק התוס' על פירש"י:

רש"י ד"ה אוהל מועד. מזבח הזהב והשלחן והמנורה. כצ"ל:

[רש"י ד"ה ונתתי משכני כו'. וכל אותו הספר באוהל מועד נאמר כדכתיב כו'. ותימה דבריש פרשה בהר כתיב בהר סיני. וכן בסוף בחקותי אלה כו'. בהר סיני. ובסוף התוכחה גופה כתיב ג"כ בהר סיני ובדפ' תבא נמי כתיב בסופה מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב] :

תד"ה אשכחן. וכן בפ"ק דחולין גבי שנים שפוסלין בלוים דקאמר כו'. כצ"ל. ועי' מהרש"א בס"ד שכ' ומיהו פסיקא להו דאיכא נ"מ כו'. ובס' ב"א מצא נ"מ בהא שכתבו התוס' בשבת (צח ב) וע"ש בהגהותי שהקשיתי ע"ד ואנכי מצאתי נ"מ בגמ' סוכה (ה ב) מה מצינו בב"ע כרובים בשליש הבית כו' ונכון בס"ד:

תד"ה שלמים. וא"ת תיפוק ליה כו'. ולע"ד נ"מ להא דאמר רבינא ביומא (ס"ב ב' ור"ד ס"ג) דאם שחטן בחוץ קודם פתיחה פטור ע"ש ותבין: