רש"ש על חולין פה.

במשנה חיה ועוף הנסקלים. ק"ק למה פרט בהו חיה ועוף. הלא כל הני דלעיל נמי רק בהם איירי. ואולי כלפי דתני בפ' דלעיל שור הנסקל (והתם נקט שור נגד פרת חטאת) תני הכא חיה ועוף:

תד"ה ור"ש. הקשה הרר"א כו' וי"ל כו'. ולעד"נ לתרץ דא"כ לכתוב אשר יהנה וכדמתרץ הגמרא בכה"ג בב"ק (מא סע"א) ע"ש. אבל התם איצטרך למיכתב מכל האוכל למעוטי כלים פסחים (כ ב) כתב נמי אשר יאכל משום לשון נופל על לשון כדרך המקרא בכ"מ. ואולי לזה כוון התוס' רי"ד שהביא התור"ע באות ל' ומיושב מה שתמה עליו ע"ש. וגם נפלאתי עליו שלא הביא התירוץ מתוס' שלפנינו: