רש"ש על חולין ה.

גמרא קטנה דמן נערן. כצ"ל. דכ"ה בקרא שהביאו התוס'. (ובדבריהם נפל ג"כ ט"ס זה) ובמדרש ויק"ר פכ"ג יריחו לנערן:

רש"י ד"ה מכם בכם חלקתי. דכתיב איש כו' אשר יקריב קרבנו כו'. כצ"ל:

בא"ד דלכתוב מן האדם כו'. אולי כוונתו לחילוק ר"ת במס' ע"ז (ג) בתד"ה כהנים בין אדם להאדם ע"ש:

רש"י ד"ה האי תנא. והמחלל שבת כופר במעשיו כו'. מזה נראה דיוה"כ אינו כשבת לענין זה. ותמיהני על הא דמשמע בשו"ע אה"ע ססי' קכ"ג וכ"כ הת"ש ביו"ד סי' ב' סעיף ט"ז דיוה"כ דינו כשבת בזה. וכן מצינו לענין מעשה שבת לר"י הסנדלר דיש חילוק בין יוה"כ לשבת כדמוכח מדברי הרא"ש בפ' מרובה סי' ו':