רש"ש על חולין נח:

גמרא דאמרה ליה חזיתיה כו'. כצ"ל:

שם כל יתר כנטול דמי. נראה הטעם דכתבו הטבעיים דסומא בא' מעיניו רואה בעינו הפתוחה יותר משאר אדם בעין אחת יען כי כח הראות הנשפע מהמוח אשר מתחלק לשתי העינים. אצלו עתה הוא כולו בעינו האחת. וכן בשארי אברים הזוגים. וכ"נ להיפך ביתר אבר מתחלק הכח גם להיתר והוו כולן חלושי השמוש:

שם ואי שפכן להדדי כשרה. כה"ג לעיל (מז):

שם העיד נתן ב"ש ריש טבחייא כו'. נזכר גם לעיל (נ ב):

רש"י ד"ה כנטול דמי. דהויא כשמוטת ירך בבהמה. לעיל (נז ב) מסקינן דאף בעוף טרפה:

תד"ה הנוצה. שומר אפי' שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף. כצ"ל:

רש"י ד"ה אכלה סם המות. שהוא סה"מ לאדם. והרע"ב הוסיף ואינו סה"מ לבהמה. הוסיף וגרע דמאי איכפת לן אם הי' גם סה"מ לבהמה דמ"מ כשרה היא כמו באכלה הרדופני וסה"מ דבברייתא לקמן דאוקימנא בסה"מ דידה. ואולי כוונתו ואינו (ר"ל ואין פירושו) סם המות לבהמה לבד כסה"מ דברייתא: