רש"ש על חולין נז:

גמרא (בסה"ע) אר"י בה"מ כו' בא' שנפחתה גלגלתו כו'. נראה דהפחת לא הוה במקום אחד כשיעורא דב"ש וב"ה אלא בב' וג' מקומות ובהצטרפותם יחד היה השיעור. או שהיה הפחת ארוך וקצר. ולא בא לחלוק על ב"ש וב"ה. אלא על דברי תנא קמא שאמר דמצטרפים:

תד"ה מטלית. מפני שצורפי נחושת מזוהמים. כדאיתא בסוף פרק המדיר במשנה: