רש"ש על חולין מו:

תד"ה אינקב. גבי קרום של מוח לא בעי הכי כו'. נראה דשם לא הוי גרסי עד דאינקב תתאה כגי' שלפנינו. דא"כ פשיטא דליכא למיבעי מידי דזה"ל משמע דבעינן תרוייהו. אלא דל"ג מלת עד כהכא ע"ש בהרא"ש ובר"ן דלא כמעי"ט:

תד"ה אלא. פיר"ת ל"ש וטרפה. ברא"ש הביא זאת בשם רבינו חננאל. וכ"נ להגיה בתוס' פי' ר"ח. אבל נ"ל ראיה לפרש"י דסברת רבינא עצמו משמע לדמויה לשאר שקו"ר רק דקאמר וכ"ת (ר"ל דתיפלוג על סברתי ותאמר) לשמונה כו' מ"מ תיקשי א"ה כו'. אח"ז ראיתי שכוונתי בזה לדעת הר"ן:

תד"ה אבל. באותו ענין כמו שהן שוכבות כו'. כצ"ל: