רש"ש על חולין קט.

רש"י (במשנה) . אבל בשרו אינו נאסר כו'. ר"ל כדאיתא לקמן ע"ב בברייתא קורעו לאחר בשולו ומותר:

תד"ה הלב. וא"א לומר כן דבהדיא אמרינן בהקומץ כו'. לשיטת רש"י שם הוא דוקא בחטאות הפנימיות והוא שנקרש. אבל בצלול או בחיצוניות וחולין גם בקרוש. אף אם בשלו עובר. ולרבא שם בכולן חייב ע"ש. והתוס' כאן לשיטתם דשם אזלי. שוב מצאתי בפלתי ר"ס ס"ט שהאריך בזה: