רש"ש על חולין קו:

תד"ה וכל. הקשה כו' דבתוספתא כו' ובחולין אין חוצצין כו'. לכאורה י"ל דבנטילה דוקא החמירו. והתוספתא מיירי בטבילה ואפי' בטבילת כל הגוף. ולא נצטרך לאוקמה בחולין שנעשו ע"ט תרומה:

תד"ה אמר. ושמואל כו' שוין לחומרא ולא פליג אברייתא כו'. כצ"ל:

שם אלא משום דכהן הוא כו'. במגילה (כב):

בא"ד אלא אדרב ושמואל דאמרי כו'. כצ"ל:

בא"ד וכן פי' בקונטרס בפ' הזרוע. ל"מ שם. ובמנחות (לז) הביאו שפי' כן גבי אוב וידעוני. גם שם ל"מ רק שפי' כן במתניתין (ר"ד סה) על הא דאיתא שם המדבר משחיו. אלא שעל מרפק שהוא העציל פרש"י בשבת (צב) במשנה שהוא אישיל"א וכן בערכין ר"פ האומר:

תד"ה נוטל. תימה כו'. לכאורה י"ל דהכא ר"ל שחרית קודם אכילה כמו שמצינו ב"ק (צב ב) פת שחרית. והוה כמו ברכת המוציא שאין להפסיק בינה לאכילה. ובאמצע הסעודה מותר להפסיק. וכן בברכת המצות: