רש"ש על חגיגה י:

גמרא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. הגרי"פ שכח לציין לב"ק (ב' ב):

גמ' שם וכי זה חוטא וזה מתחייב. מהט"א נראה שזה פשוט דלפי האמת גבי תרומה אשלד"ע כגון בעושהו שליח להקדים תרומה לבכורים או לתרום מהרע על היפה ולדידי צ"ע דכיון דילפינן חטא חטא למעילה מתרומה דיש שליח והתם א"א אלא ע"י עבירה נחזור ונלמוד תרומה ממעילה דגם בה יש שליח לדבר עבירה. דכה"ג מצינו (בב"ק ס"ד עח) דטובח ומוכר ע"י שליח חייב וילפינן שם מוטבחו ומכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר ואכתי מכירה ע"י שליח מנלן ע"כ משום דחוזרין ולמדין אותה מטביחה והרי זה בא ללמד ונמצא למד וה"נ דכוותה ואף דהוא שני כתובים הבאים כאחד כדאיתא (בקדושין ר"ד מג) בגזירה שוה מיהא מלמדין עי' (פסחים סד ב בתוס' ובמש"כ שם) וכה"ג עוד (בקדושין לג) אקיש קימה להדור כו' ואקיש נמי הדור לקימה כו'. וכה"ג עוד בתוס' (שם נז) ד"ה וזה וד"ה תנאי. וכן בערכין (ס"ד יא) מה עולה ק"ק אף שלמים ק"ק ומה שלמים כו' וכן כתבתי בס"ד (במכות פ"א מ"ח) ולפ"ז צ"ע דברי התוס' (בחולין קלה ב) בד"ה ואב"א וגם על ר' אלעאי קשיא דליפטור שותפות בתרומה דנהדר ונילפה מראשית הגז וע"כ נצטרך להא דרבא דשם מתרומותיכם ויהיו תמוהין דברי התוס' שם בדבור שאח"ז. ואולי תלי זה בפלוגתא דעלמא אי ילפינן עליון מתחתון:

רש"י ד"ה מלאכת מחשבת. נראה דצ"ל שהמלאכה חשבה כו':

תד"ה ולא ילין. עי' רש"א. ונראה שלא עיין יפה במחכ"ת בסוגיא דשם דמוקי לקרא דולא ילין מן הבשר וכו' בחגיגת ארבעה עשר הבאה עם הפסח רק אם נדר דרשינן שם על חגיגת ט"ו ע"ש. אמנם קשה לי קצת דלפי מה שכתבו התוס' דמפקי' מיניה תרתי (ולא ילין חלב חגי אתא ללמד דמיירי בחגיגה כו' כמ"ש התוס' לקמן בד"ה ויחוגו) א"כ למה ליה לרב כהנא למילף בפסחים שם לאימורין דנפסלין בלינה מקרא דלא ילין חלב חגי:

תד"ה ויחוגו. ולא ילין חלב כו' דמיירי בחגיגה כו'. ר"ל בשלמי חגיגה דלא קרב רק החלב לאפוקי עולות. דמויחוגו לא מוכח דמיירי בשלמים דוקא ומש"כ התוס' (לעיל ח ב) שמא אלשון דויחוגו קא סמיך כו' סמכו ג"כ למילף ויחוגו מן לא ילין חלב חגי וזה דלא כרש"א:

תד"ה מעילות. מתוך פי' רש"י משמע שהוא (ר"ל מקרא מועט כו') פי' התלוין כו' (ר"ל פי' וביאור על כהררים התלוין כו'):

תד"ה נתנה. ולא דמי לההיא דנתנה לחנוני כו'. כוונתם להא דאיתא (במעילה כא) במשנה שלח ביד פקח ונזכר כו' חנוני מעל כו' ולא השליח אף דנתנה לחנוני. ואהא תירצו דהתם מיירי במזיד ור"ל כמו דמסיק בגמרא שם דמיירי בנזכר גם השליח: