רש"ש על ברכות נז:

גמרא הרואה ב"ע בחלום יצפה לחסידות. הוא כדאמרי' בחגיגה (י"ד ב') קרו עליו יקר בעיני ה' המותה לחסידיו:

שם ב"ז יצפה לחכמה. דעליו קרו (שם) דבש מצאת אכול דיך. והוא כינוי לחכמה כמו שדרשו (שם י"ג) קרא דדבש וחלב תחת לשונך:

שם כל מיני חיות כו' חוץ כו' והקפוד. בתוס' חולין (ס"ג) ד"ה באות ובבכורות (ח') ד"ה הקוף ובנדה (כ"ג) ד"ה קריא. מוכח להדיא שהיה הגי' לפניהם כאן והקיפוף. וכ"נ מפירש"י פה עי' בכורות שם בפירושו ד"ה והקיפוף ואלו קפוד הוא מין שרץ עי' בפירושו לישעיה (י"ד כ"ג. ל"ד י"א) והגה"ש במחכ"ת ל"ד בזה:

שם כל מיני עופות כו' חוץ כו' וקורפראי. בחולין שם אמרי' באות שבשרצים קורפדאי ואף דשם בד' וכן הביאו בערוך והכא בר' נ"פ דנתחלף בא' המקומות להסופר ד' ברי"ש וכן רש"י לעז שניהם טלפ"א. ולולא פירש"י ה"נ למחקו מכאן כי גם הערוך לא הביאו:

שם ששה דברים מרפאין כו' וסיסין יבשין. לעיל הגי' ומי סיסין וכ"ה ברש"י כאן:

שם ראה גוב של אריות כו' לאבותינו. ברי"ף ורא"ש הגי' לצדיקים והיא יותר נכון משום הא דלעיל (ט"ז ב') א"ק אבות אלא לג' ואולי י"ל דהא דא"ק אבות כו' היינו על כוונת אב המוליד (אולם יקשה קצת לפ"ז מאמהות דשם) אבל מצינו ע"ד השאלה שם אב על המושלים כמו שפי' הרד"ק בשמואל א' (י"ב ט"ו) (וכן פירשתי בני חמור אבי שכם דר"ל מושל דשכם העיר) ועל הנביאים כמו שאמר אלישע על אליהו אבי אבי (אך שם י"ל מפני שהיה רבו דתלמידים נקראו בנים) ועל החכמים וצדיקים ר"ע על ר"א בס"פ ד' מיתות (גם שם י"ל מפני שהיה רבו) ודניאל היה מושל (דניאל ב' מ"ח) ונביא (מגילה ט"ו) וחכם וצדיק [ועי' בסוף פתיחת התוי"ט למס' אבות] :

[שם אר"א אנא הא דרה"מ לא שמיע לי כו'. כה"ג אמר בשבת (ל"ד)] :

רש"י ד"ה רי"ש בן אלישע. והפשיטו עור קרקפתו. מוזכר בע"ג (י"א ב') ובחולין (קכ"ג א'):

רש"י ד"ה כפניות. עיין עירובין כ"ח ב':