רש"ש על בבא מציעא נג.

תד"ה ואסורים. ומיהו במס' חלה כו'. י"ל דשם שיגרת לישנא דהכא נקיט וכה"ג מצינו הרבה ועי' לקמן (נז ב) בתד"ה שומר שוב מצאתי כן בהרא"ש בחלה שם:

תד"ה והן נ"כ. אבל עבדים אסורים מיתורא דקרא. פי' מהר"ם דהוא מדכתיב בבקר ובצאן כו' ועי' ר"ש ספ"א דמע"ש ותמוה דא"כ אפי' בגדים נמי לא דלאו מידי דמיכל נינהו כבקר כו' וכמו שהקשו התוס' בע"ז (סב ב) בד"ה העלה והר"ש שם פ"ה מי"ב וע"כ צ"ל דכאן ר"ל דהדמים ישארו בקדושת מעשר אצל המוכר וקרא דבבקר הוא שתתחלל קדושת המעות עליהם ונ"ל דזהו כוונת התוס' שם בלכן נל"פ כו' אלא שנשתבש לשונם שם בטעות המעתיקים כמו שהעירותי שם ומש"כ הכא מיתורא דקרא רצונם שיש שום קרא מיותר למעטם: