רש"ש על בבא קמא עא:

גמרא אידך אה"נ הוא ולא דמריה קא טבח. וכן לקמן גבי חולין בעזרה מוכח מכאן דאה"נ לא מיקרי שלכם עי' מש"כ (בפסחים ו ב):

שם א"ל לא מכלל דמודה בטבח לרפואה כו'. כצ"ל ומלת ומכר מיותרת:

רש"י ד"ה כיון דשחיט. דקס"ד ישנה לשחיטה מתוע"ס. ועי' בדבריו בע"ז (לד ב) ד"ה תרמינך (והתוס' כאן פליגי עליו) וק"ל דהא רבא גופיה דמשני עלה באומר בגמר כו' ס"ל אליבא דר"מ (בפסחים ר"ד סג) דאינה לשחיטה אלא לבסוף:

תד"ה אה"נ פעמים ששוחט אה"ט קודם שהיא שחיטת היתר. כ"ה הגי' הישנה וכ"ה במהרש"א ומה שהוסיפו בד"ח הוא שבוש:

תד"ה וסבר וי"מ כו' אבל ממאי דמחייב ר"מ כו' אין להוכיח כו'. הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"א הקשה מהא דא"ר (לקמן צח ב) השורף חמץ כו' מחלוקת ר"ש ורבנן כו' והל"ל ע"כ ל"פ רבנן אלא בכפל כו' ותמוה דהא פליגי נמי בהזהב לענין אונאה ושבועה ותשלומי שומרין וי"ל: