רש"ש על בבא קמא קיח.

במשנה או שלוה הימנו. כצ"ל:

רש"י ד"ה לא יחזיר אין זה יכול לכופו לקבל כו'. וכ"ע התוי"ט כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור זה מילתא דפשיטא אבל פשוט דרש"י כוון לאפוקי דאם המלוה תובעו במדבר חייב הלוה להחזיר לו אף שם וכדלקמן בגמרא:

גמרא לעולם דלא קתבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים. בתוי"ט אבל אומר ברי לי שלא הלותיך היה זה פטור הן בזה אפי' באומר הלה הלויתני ולא פרעתיך בודאי ג"כ פטור:

תד"ה שלא (בסופו) שיודע שאבדה לו כו'. כצ"ל: