רש"ש על בבא קמא י.

רש"י ד"ה משא"כ באש ואם כפות כו' חייב מיתה כו'. וקשה למ"ד אשו משום ממונו דא"ח מיתה (כדלקמן כב ב) ובפירושו שם מא"ל ולפי' התוס' בד"ה משא"כ בבור ניחא:

תד"ה שייר (בסופו). עי' (לקמן כו) ברש"י ד"ה שכן ישנו בבור:

תד"ה שהשור ה"נ שער שור פסולי המוקדשין מותר כדאמרי' בבכורות פ"ג. תימה דאדרבה שם משמע להדיא דשער המחובר בו כשמת לכ"ע אסור (ע"ש כו) "ואלא במת כו' ואי עקביא איפכא מבעיא ליה נראה עם הגיזה אסור דמיתה קאסרה ליה" גם מש"כ ששער המת מותר מספ"ק דערכין ע"ש דאליבא דרב משמע דאסור וע"ש בתוי"ט דלדעת הרשב"א והטור לכ"ע אסור: