רש"ש על בבא בתרא סח.

ר"ש ד"ה בין בימות החמה. שהן מועטין כו'. מדוע לא נפרש כההיא דלעיל (נ"ה ב') ושביל כו' הקבוע בין ביה"ח כו'. ור"ל שאין פוסקין אף ביה"ח אז חשיבי ולא בטלי ועמש"כ באהלות פ"י מ"ד:

ר"ש ד"ה וכל תשמישיו. וכדמפרש לקמן שכתב לו מצרים החיצונים. וכ"מ מדבריו לקמן דלא בעינן רק שימצר לו מצרים החיצונים ואע"פ שלא כתב ואלין מצרנוהי. ולעיל (ר"ד ס"ג) פי' על כי האי לישנא דדוקא בשכתב לו כן ומשום יתור לישנא. ואולי דאי משום יתור לשון לא ה"ל לחלק בין וכל מה שבתוכה לוכל תשמישיו כדהתם:

ר"ש ד"ה הכי כתוב. אבל אם א"ל מרחץ כו' הואיל כו' לתשמיש בית הבד כו'. פתח במרחץ וסיים בבית הבד:

תד"ה אמר ת"ק באגי לא מזדבני. הגה' שבגליון שבושא: